חשיבותה של הפעילות הגופנית כאמצעי מניעה וטיפול בחולי סוכרת מבוגרים (סוג 2)

חשיבותה של הפעילות הגופנית כאמצעי מניעה וטיפול בחולי סוכרת מבוגרים (סוג 2)

מאת: תומר גבע – מאמן כושר אישי בכיר
מומחה לפעילות גופנית, ספורט ואורח חיים בריא

בקרו גם בדף הפייסבוק של תומר גבע

סוכרת
סוכרת היא מחלה מטבולית המאופיינת ברמת גלוקוז בדם בצום הגבוהה מ – 126  מ"ג / 100 מ"ל דם (היפוגליקמיה).
המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה בהפרשת האינסולין, או ברגישות של תאי הגוף לאינסולין (עליה בתנגודת התאית לאינסולין), או בשניהם יחד.

ביטוייה של מחלת הסוכרת
מחלת הסוכרת מתבטאת בשני אופנים:

א. סוכרת מסוג 1  (Type 1)
סוכרת מסוג 1 תלויה באינסולין והיא מתגלה אצל ילדים ובני נוער ולכן נקראת  גם בשפת העם "סוכרת נעורים".
המחלה נגרמת כתוצאה מפגיעה בהפרשת האינסולין, או בייצור בלתי מספיק שלו על ידי הלבלב.
לפיכך, החולה יהיה תלוי באספקת אינסולין יומיומית שתסייע להכנסת הגלוקוז לתאים.

הגורמים למחלה אינם ברורים דיים אך מחקרים מראים קשר ברור לתורשה, זיהומים ויראליים ותגובות של המערכת החיסונית.

ב. סוכרת מסוג 2  ( Type 2)
סוכרת מסוג 2 אינה תלויה באינסולין.
המחלה שכיחה בקרב מבוגרים (40+) ולכן נקראת גם בשפת העם, "סוכרת מבוגרים".

סוכרת מסוג 2 בילדים נחשבה נדירה יחסית עד לפני שנים מספר מכלל מקרי הסוכרת שאובחנו בילדים.
בשנים האחרונות הוגדרה המחלה בילדים ובמתבגרים כמגפה עם עלייה ניכרת בשכיחות האבחנה וקשר ישיר לעלייה בהשמנה.

סוכרת מסוג 2  נגרמת כתוצאה מירידה בתפקוד הלבלב וברמת הרגישות של הקולטנים (רצפטורים) לאינסולין הנמצאים בתאי הגוף.

חולים בסוכרת מסוג 2 נוטלים תרופות לאיזון רמת הסוכר ו/או אינסולין, אך אינם תלויים באינסולין, לפחות לא בשלבים הראשונים של המחלה.

סוכרת מבוגרים (סוג 2) – מאפייני המחלה
א.  רמת גלוקוז בדם בצום גדולה או שווה ל – 126 מ"ג / 100 מ"ל.

ב.  רמת גלוקוז בדם שעתיים אחרי ארוחה של 75 גרם גלוקוז  – גדולה או שווה ל – 200 מ"ג / 100 מ"ל.
(ירידה בסבילות לגלוקוז  – Glucose Intolerance)

ג. רמת המוגלובין מסוכרר ( HB A1C) :
– קדם סוכרת:  6.4% – 5.7%  <
– סוכרת :       6.5%  <

ד. ירידה ברגישות של תאי בטא בלבלב לעלייה ברמת הסוכר בדם שמשמעותה הפחתה בכמויות האינסולין
המופרשות מהלבלב.

ה. ירידה במספר הקולטנים לאינסולין הנמצאים בתאי המטרה.

ו. עליה בתנגודת לאינסולין (Insuline Resistance) – ירידה ברגישותם של קולטנים לאינסולין על גבי תאי המטרה  (תאי שריר, שומן וכו').

ירידה ברגישות לאינסולין יוצרת דרישה להפרשת כמות גבוהה יותר של אינסולין לדם על  ידי תאי בטא בלבלב על מנת לאפשר את קליטת  הסוכר (גלוקוז) מהדם לתאים בהשוואה לכמות אינסולין נמוכה יותר המופרשת בגופם של אנשים בריאים עבור אותה רמת סוכר בדם.

לעליה בדרישה להפרשה מוגברת של אינסולין קיימות השפעות שליליות לאורך זמן על תפקודם התקין של תאי בטא בלבלב.

סוכרת מבוגרים (סוג 2) – גורמי המחלה
מבין גורמי המחלה העיקריים ניתן למנות את הגורמים העיקריים הבאים:

• השמנה בטנית
• תזונה עתירת סוכרים פשוטים (מאפים, פירות , שוקולד, קמח לבן ועוד)
• העדר פעילות גופנית סדירה
• אורח חיים יושבני
• לחץ נפשי
• יתר לחץ דם חולה
• סוכרת במשפחה
• תורשה
• פרה – סוכרת (= טרום סוכרת)
פרם סוכרת מוגדרת כמצב בו רמות הסוכר בגוף הן בטווח שבין מצב תקין למצב לא תקין (מצב ביניים).
אדם נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מבוגרים (סוג 2) בשני מצבים:

1. IFG – Impaired Fasting Glucose
ערכי גלוקוז בדם בצום:  100 – 125 מ"ג/ד"ל.
* (רמת ערכים תקינה – עד 100 מ"ג /ד"ל).

2. IGT –  Impaired Glucose Tolerance
ערכי גלוקוז בדם שעתיים לאחר ארוחה של 75 גרם  גלוקוז: 140 – 199 מ"ג/ד"ל
* (רמת ערכים תקינה – עד 140 מ"ג/ ד"ל).

לחולים אלו סיכון של % 20 – 40% לחלות בסוכרת מסוג 2 תוך 5 שנים.
כמו כן, גדל הסיכון לחלות גם במחלות לב וכלי דם.

מחקרים מראים כי ניתן להפחית בצורה משמעותית את שיעור המעבר ממצב פרה – סוכרת לסוכרת מבוגרים (סוג 2) על ידי שינוי באורח החיים.

מאמן כושר אישי - ניטור רמת סוכר בדם

השלכותיה הבריאותיות של המחלה

  • מבין המחלות המתלוות לסוכרת מבוגרים נמנות המחלות הבאות:
  • פגיעה ברשתית העין עד לכדי עיוורון
  • קטיעת איברים
  • יתר לחץ דם
  • אין אונות (אימפוטנציה)
  • כליות – סוכרת היא הגורם העיקרי לאי ספיקת כליות
  • טרשת עורקים כלילית (Coronary Athrosclerosis) ו/או טרשת עורקים היקפית העשוייה לפגוע בכל עורק בגוף ובמיוחד בעורקי המוח,  הגפיים והעיניים.רמות הסוכר הגבוהות בדם המאפיינות את מחלת הסוכרת גורמות לפגיעה בדפנות הפנימיים של כלי הדם והאצת התהליך הטרשתי.הטרשת עשויה לגרום לשבץ, מחלות לב, נמק בגפיים ואף לאין אונות.
  • פגיעה במערכת העצבים ההיקפית – פגיעה זאת עשויה להתרחש בכל אחד ואחד מהעצבים בגוף הנמצאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית. הנזק לכלי עצב גורם לאבדן תחושה, תחושת עקצוץ, שיתוק ופגם בתפקודים שונים של מערכת העצבים.

במקרה של פגיעה בעצבי התחושה ברגליים אין החולה מרגיש תחושות של כאב, חום או קור, הגורמות לאדם בעל תחושה תקינה לסגת מגירויים מזיקים. חולה סוכרת שידרוך למשל על חפץ חד כמו מסמר עשוי שלא להרגיש זאת וכתוצאה מכך נוצרים יותר פצעים בכפות רגליו.

ההחלמה מכל פציעה דורשת אספקת דם וחמצן תקינים לרקמה הפגועה. אולם, מאחר וגם כלי הדם בגפיים של חולי הסוכרת פגועים הרי שאספקת הדם והחמצן לפצע ירודים.

בנוסף לכך, עקב הפגיעה התפקודית בתאי הדם הלבנים בעקבות המחלה מגיעים פחות תאי דם לבנים, מה שגורם לעיכוב תהליך ההחלמה של הפציעה בכף הרגל. האטת תהליך ההחלמה גורמת להיווצרותם של יבלות וכיבים.
בהמשך עלולים להתפתח זיהומים, דלקות ובצקת, הגורמים הפרעה נוספת באספקת הדם וחוזר חלילה וכך גם גדל
הסיכון להיווצרות נמקים בכף הרגל.

אפידמיולוגיה (שכיחות המחלה בישראל)
יותר מחצי מליון איש בישראל חולים בסוכרת מבוגרים ובשנת 2030 צפויים לחלות בה כשני מיליון איש.
המועצה הלאומית לסוכרת מעריכה שאחד מכל שלושה ילדים שנולד בישראל יפתח סוכרת מסוג 2 במהלך חייו.

סוכרת היא גורם התמותה השלישי בישראל אחרי מחלות לב וסרטן למיניהן.
מדי שנה מתים בישראל  כ-2,500 חולים בסוכרת מבוגרים.

השמנה וסוכרת מבוגרים
השמנת יתר היא גורם המוות החמישי בעולם.  מחקרים מראים קשר ישיר בין השמנה בטנית להתהוות מחלת סוכרת מבוגרים.

ההסבר לקשר בין עודף משקל רב לבין סוכרת נעוץ בעובדה כי רקמה שומנית האחראית על הפרשתם של מספר חומרים וביניהם ההורמון אדיפונקטין. הפרשתם לדם ע"י תאי השומן התפוחים משפיעה לרעה על הרגישות של תאי מטרה שונים (ביניהם תאי שריר ושומן) לאינסולין ובין היתר על הפחתת רמת הכולסטרול הטוב (HDL) והעלאת רמת הכולסטרול הרע (LDL).

בתגובה לירידה ברגישות של תאי המטרה להפרשת האינסולין מפריש הלבלב כמות גדולה יותר של אינסולין. ככל שעולה רמת האינסולין בדם כך הגוף מפתח עמידות גדולה יותר אליו והסוכר שלא נקלט בתאים נשאר בדם בריכוז גבוה. מכאן קצרה הדרך לסוכרת מסוג 2 וסיבוכים הנובעים ממנה .

סטטיסטיקה של השמנה

כמעט כל ישראלי שני סובל מעודף משקל, אחד מתוך 8 סובל מהשמנת יתר.

על פי נתוני משרד הבריאות משנת 2008 נמצא כי ;

  • שיעור הסובלים מעודף משקל בישראל  נמצא בשיעור של  44.1% בטווח הגילאים  64-18   ו – 69.2% בגילאים 65 ומעלה.
  • שיעור הסובלים מהשמנת יתר בישראל נמצא בשיעור של 11.8%  בטווח הגילאים 64-18 ו- 25.3%  בגילאים 65 ומעלה.
  • ילדים ובני נוער– שיעור הילדים הסובלים מהשמנה בבית הספר היסודי עלה ב 200% בעשור האחרון!
    דו"ח ארגון המדינות המפותחות (OECD) פרסם בשנה שעברה ש  26% מהילדים בישראל סובלים מעודף משקל ושהורה שמן מעלה את הסיכון פי 4-3 שהילד יסבול גם כן מהשמנה.
    גם שיעור ההשמנה בקרב המתגייסים לצה"ל גדל בתוך 15 שנה פי שלושה כמעט.

דרכי טיפול ומניעה להתפתחות מחלת סוכרת מבוגרים

1. אימוץ הרגלי פעילות גופנית

פעילות גופנית הוכחה כגורם שיכול להפחית ב-40 אחוזים את הסיכון לחלות במחלות כרוניות קשות, לרבות סוכרת מבוגרים. בקרב החולים במחלת  סוכרת מבוגרים, מסייעת הפעילות הגופנית בהפחתת חומרת המחלה.

במחקר חדש (נובמבר 2013) שפורסם בכתב העת " European Journal of Preventive Cardiology"  נרשמה עליה של 70% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם  בקרב חולים בסוכרת מסוג 2, אשר אינם מקפידים על פעילות גופנית סדירה, בהשוואה לאלו המקפידים על פעילות גופנית סדירה במשך  30 דקות / אימון שלוש פעמים בשבוע ומעלה.

טיפול במחלה באמצעות תרופות בלבד, ללא שילוב של פעילות גופנית סדירה, הוא טיפול חסר וסיכויי הצלחתו קטנים יותר.

יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני התחלת פעילות גופנית מכל סוג. פעילות גופנית מומלצת לחולי סוכרת כאשר אין התוויות נגד רפואיות כגון במקרה של רטינופתיה.

להלן, המלצות לפעילות גופנית מותאמת לחולי סוכרת מבוגרים:

א. פעילות אירובית (הליכה, ריצה, שחייה, רכיבת אופניים ועוד)

ככלל יש להמנע ממאמצים אירוביים עצימים ולהקפיד על עצימות בינונית בטווח של 60% – 70%  מדופק מרבי
(40% -60% מצריכת חמצן מרבית ) .

המרשם האישי לאימון אירובי (סוג הפעילות האירובית, רמת דופק האימון, תדירות האימונים השבועית, משך האימון ועוד) יקבע על ידי רופא ספורט ומאמן הכושר האישי בהתאם למצב הרפואי של המתאמן.

מומלץ להקפיד על תדירות אימונים של 4 אימונים / שבוע  ובהדרגה להעלות ל- 5 – 7 אימונים /שבוע.
משך הפעילות המומלץ הוא 60 – 40 דק' ויותר אם הפעילות מתבצעת בעצימות נמוכה מכפי שצויין לעיל.
מתאמנים מתחילים יחלו ב 20 דק' ובהדרגה יגדילו  את משך הפעילות כנדרש.

ב. אימון כוח לחיזוק מערכת השרירים והשלד
תדירות האימון  המומלצת הינה 2- 3 פעמים בשבוע עם מרוווח של 48 שעות לפחות בין אימון לאימון בדגש על קבוצות השרירים הגדולות.

ככלל למתחילים מומלץ לבצע 1-2 סטים בהתנגדות קלה- בינונית עם מספר חזרות של 20-15 ובהמשך לשלב תרגילים בהתנגדות גבוהה יותר במספר חזרות קטן יותר של 12 חזרות ובמספר סטים גדול יותר (3- 2 סטים / תרגיל) .

באימוני הכוח יש להימנע מעבודה איזומטרית ומביצוע ולסלווה כדי למנוע עלייה חדה בלחץ הדם ואין להגיע לעייפות בעת ביצוע המערכה.

המרשם  האישי לאימון כוח (מספר חזרות, מספר סטים, רמת ההתנגדות, סוג התרגילים ועוד) יקבע על ידי רופא ספורט ומאמן הכושר האישי.בהתאם למצב הרפואי של המתאמן  

ג. אימון גמישות

על מנת למנוע פציעות ולשמור על טווחי תנועה תקינים יש לשלב אימוני גמישות פעמים בשבוע לפחות וכן בתחילתו ובסיומו כל אימון גופני (אירובי וכוח).

הנחיות חשובות לפני ביצוע פעילות גופנית ולאחריה

  • חולי סוכרת מחוייבים בהערכה רפואית טרם התחלה של תוכנית אימון גופני.
  • יש לדאוג לארוחה מלאה 3 – 4 שעות לפני הפעילות או לארוחה קלה 1 – 2 שעות לפני האימון.
  • יש לבדוק את  רמת הסוכר בדם לפני ואחרי הפעילות.
  • אין להתחיל פעילות גופנית במידה ורמת הסוכר בדם היא מתחת ל – 100 מ"ג / ד"ל מחשש לירידת סוכר במהלך הפעילות הגופנית או לאחריה (היפוגליקמיה), אשר יכולה להוביל במקרים חמורים לאובדן הכרה.
  • במקרה זה יש לצרוך 20-30 גרם פחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה (פחמימה הנספגת מהר לדם) ורק לאחר מספר דקות להתחיל בפעילות.
    לדוגמה: פרי, חטיף גרנולה, 5 כפות קורנפלקס עם חלב, 1-2 פרוסות לחם וכו'.
  • אין להתחיל פעילות גופנית במידה ורמת הסוכר מעל 240 מ"ג /ד"ל לחשש לנוכחות  חמצת  – גופי קטון בגוף .
  • מומלץ להצטייד בסוכר זמין לאימון (סוכריה, תמר, דבש) במקרה שתתרחש ירידה חדה ברמתה סוכר (היפוגליקמיה) .
  • מומלץ לבצע את הפעילות הגופנית, לפחות בתקופת האימונים הראשונה, בליווי בן/בת הזוג או חבר על מנת שיכולו להשגיח ולסייע לכם במקרה חירום כמו "צניחת" רמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה).
  • בנוסף להנחיות אלה יש להיוועץ עם הרופא המטפל והדיאטן הקליני לקבלת הנחיות ספציפיות.

הערה: על תרומתה של הפעילות הגופנית כאמצעי מניעה וטיפול  בסוכרת ראה בהמשך.

2. אימוץ  הרגלי אכילה נכונים המהווים אמצעי מרכזי באיזון הסוכרת

א. יש להעדיף צריכת פחמימות מורכבות בעלות תכולת סיבים גבוהה ( לחם מחיטה מלאה / שיפון, אורז מלא, קוואקר, קטניות ועוד)  ולהפחית את צריכת הפחמימות הפשוטות בתפריט התזונה היומי ( שוקולד, פירות – בעיקר בעלי אינדקס גליקמי גבוה, קמח לבן, מאפים ועוד ) .

ב. יש להגביל את כמות צריכת הפירות ל- 2 ביום ולאכל כל פרי בנפרד, כארוחת ביניים (לא כקינוח לארוחה עיקרית, ולא כארוחת לילה).

ג.  מומלץ להימנע מפירות מיובשים וממיצי פירות.

ד. יש להגביל את צריכת השומן הרווי בתפריט, הנמצא בעיקר במזונות מהחי (חמאה, בשרים שמנים, גבינות שמנות, ביצים וכו') ובשומן מוקשה מהצומח (מרגרינה, גלידות צמחיות וכו') ולשלב בכמות מוגבלת צריכת שומנים בלתי רווים – שמן זית, קנולה, זיתים, אבוקדו, טחינה , שקדים ואגוזים לא קלויים ועוד.

ה. יש לאכול בשעות קבועות במשך היום- 3 ארוחות עיקריות ו- 3 ארוחות ביניים, כאשר רווח מקסימאלי בין הארוחות הוא 3 שעות.

ו.  מומלץ לאכול כ- 5 ירקות ביום.

ז.  מומלץ להמעיט בשימוש במלח ובאכילת מאכלים מלוחים ובמיוחד  כאשר מתלווה למחלה גם יתר לחץ דם.

ח. חשוב לאכול מכל אבות המזון – פחמימות, חלבונים, שומנים.

ט. חשוב להקפיד על שתייה מספקת – לפחות 12 כוסות מים ביום.

3. צמצום תופעת היושבנות לאורך היום באמצעות אימוץ אורח חיים פעיל  
עליה במדרגות במקום במעלית, יותר הליכה ברגל ופחות שימוש ברכב, יותר פעילות אקטיבית משותפת עם הילדים בשעות הפנאי  ועוד.

4ירידה במשקל (הפחת אחוזי שומן) – אם נחוצה.

5מתן טיפול תרופתי
הטיפול התרופתי ייקבע על ידי הרופא  בהתאם לגורם המחלה ולחומרתה. בין התרופות הקיימות לטיפול בסוכרת  ניתן למנות את האינסולין, הגלובן ועוד.


חשיבותה ותרומתה של הפעילות הגופנית כאמצעי מניעה וטיפול בקרב חולי סוכרת מבוגרים

א. פעילות גופנית מגבירה את  סך ההוצאה הקלורית היומית ובכך מסייעת בירידה במשקל הגוף ובמסת השומן.
כאמור, מסת שומן עודפת מהווה אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות מחלת סוכרת מבוגרים.

על מנת להביא להפחתת מסת השומן יש ליצור מאזן קלורי שלילי קרי, הפחתה בכמות הקלוריות היומית שאנו צורכים ביחס לסך ההוצאה הקלורית היומית בהפרש של כ-  500 קלוריות לטובת ההוצאה  (לדוגמא; 2000 קק"ל הוצאה > 1500 קק"ל הכנסה). אולם, אדם העוסק בפעילות גופנית יוכל ליהנות מתפריט יומי בעל ערך קלורי גבוה יותר בהשוואה לאדם שאינו עוסק בפעילות גופנית.

ב. אימוני כוח המכוונים להגדלת מסת השריר (היפרטרופיה) יסיעו בהגברת קצב חילוף החומרים במנוחה ובכך מעודדים את  תהליך הירידה במשקל (הורדת אחוזי השומן).  כל תוספת של 1 ק"ג שריר תביא להגברת ההוצאה הקלורית
ב 13 קק"ל /יום = 400 קק"ל / חודש  = 4800 קק"ל /שנה = 700- גרם שומן / חודש (1 ק"ג שומן = 7000 קק"ל).

ג. אימוני כוח תורמים בנוסף לשיפור ההליכה, היציבה, הקוארדינצאיה והפעילות התפקודית היום יומית
(Activities Of  Daily Living (ADLs .

ד. הפחתת רמת שומני הדם ולחץ הדם.
סכרת המלווה ביתר לחץ דם, השמנה ויתר שומנים בדם מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות לב כלילית.

ה. הפחתת התנגודת לאינסולין (בעיקר באמצעות הפעילות האירובית) – העלאת רגישות הקולטנים על תאי המטרה  לאינסולין.
התוצאה – קליטה טובה יותר של הסוכר (גלוקוז) בדם על ידי השרירים ותאים אחרים בגוף.

קליטה טובה יותר של הסוכר בדם תביא  לאיזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם.

ו. תרומתה של הפעילות האירובית בא לידי ביטוי גם בהפחתת הסיכון לטרשת עורקים קורונרית/כלילית ושיפור הכושר האירובי (סבולת לב ריאה).

ז.  הפחתת לחץ ומתח נפשי

ח. פ"ג  מעודדת שימוש מוגבר של השרירים במאגרי הגליקוגן שבשרירים. עקב כך מוגברת זרימת גלוקוז הדם אליהם לצורך ניצולם לאנרגיה.
התוצאה – איזון טוב יותר של רמות הסוכר בדם.

ט. אימונים אירוביים וכן אימוני כוח המכוונים להיפרטרופיה (הגדלת מסת שריר) תורמים להגדלת רמת החלבון
(Glucose 4 Transporter  Proteins  (GLU4T ,  ברקמת השריר.

GLU4T מזרז את כניסת הגלוקוז מהדם לתא ובכך תורם לוויסות תקין של רמת הסוכר בדם (גלוקוז) החיוני מאוד ובמיוחד עבור החולים בסוכרת מבוגרים.

י. הפחתת גורמי סיכון למחלת סוכרת  מבוגרים, לרבות: איזון לחץ הדם במצבים של יתר לחץ דם, הפחתת משקל במקרים של השמנה, איזון פרופיל השומנים בדם ועוד.

יא. פעילות גופנית תסייע בשמירה על המשקל ואחוזי השומן שהושגו.

שימו לב !
התכנים המופיעים במאמר זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ רפואי, חוות דעת מקצועית, המלצה או תחליף להתייעצות עם מומחה והתאמת מרשם אישי לפעילות גופנית על ידי רופא ספורט ומאמן הכושר

כתוב תגובה